על טרגטינג ועל החיים
ישבתי הבוקר בגינה עם כוס קפה
ובהיתי בפיד שלי בפייסבוק,
כל הפוסטים והפרסומות,
וחשבתי פתאום, שהיקום הוא בעצם
אבי הטרגטינג.
כמו שפייסבוק לומד להכיר את תחומי העניין שלנו,
ומציג לנו פוסטים, אנשים ותוכן שלדעתו רלוונטיים עבורנו,
כך גם היקום.
הוא מכיר אותנו,
את הסיפורים ותפיסות העולם שלנו,
את הפחדים ואת משאלות ליבנו,
והוא שולח לנו הזדמנויות, צירופי מקרים, אנשים, שיעורים ומתנות.
ואז חשבתי, שבעצם אנחנו עושות את זה לעצמנו -
טרגטינג עצמי.
מכירות את התופעה הזאת,
שפוסט מסוים בפייסבוק יכול לעורר תגובות ופרשנויות שונות מאנשים שונים?
יש שיתנו לייק, או לב, או יביעו עצב, פליאה או כעס -
על אותו פוסט ממש, זה תמיד מרתק אותי.
אז גם המציאות - היא אותה מציאות,
ואנחנו הן אלה ששמות לב דווקא לדברים מסוימים,
מפרשות אותם בדרך מסוימת,
בהתאם לתפיסות שלנו, לדפוסים הרגשיים ולמצבי הרוח,
וגם מגייסות את העולם כדי לספק הוכחות לאמונות שלנו.
החיים יפים, החיים קשים,
כסף זה בעיה, ילדים זה שמחה,
יש משמעות, אין משמעות -
אלה כתוביות שאנו מוסיפות לתמונת המציאות שלנו,
מין פרסומת לחיים,
ולכל אחת מאיתנו כתוביות משלה,
והן מכתיבות את התגובות ואת הפעולות שלנו.
וכמו שלטרגטינג יש תועלות וחסרונות -
הוא יכול להיות כלי יעיל ומדויק ולחסוך לנו הרבה זמן יקר,
אך יכול גם להטריף אותנו עם פוסטים ופרסומות מעצבנים ולא קשורים,
כך גם אנחנו:
אנחנו יכולות להשתמש במח שלנו,
שהוא כלי נפלא שיכול להיות מדויק ויעיל כשצריך,
אך רוב הזמן אנחנו משגעות את עצמנו עם מחשבות, סיפורים ודאגות,
שקשורות לאותן הכתוביות שאנחנו רגילות לשים על המציאות,
על טייס אוטומטי, בלי לשים לב,
והרבה פעמים באמצעות הסיפורים האלה
אנחנו מייצרות ומתחזקות פערים בחיים שלנו,
פערים בין החלומות והרצונות שלנו
לבין המציאות היום-יומית.
אז אני לא יודעת כמה שליטה יש לנו על הטרגטינג בפייסבוק
(האמת שלא מבינה בזה כלום, רק דימוי שעלה לי),
אבל בטוח אפשר לעצור רגע ולשאול את עצמנו -
מדוע תוכן מסוים מופיע לנו שוב ושוב בפיד?
האם זה מה שאני באמת רוצה לראות?
ולהבין מה אפשר לעשות כדי לשנות:
להגיב לתוכן שאוהבים,
לעקוב אחר אנשים ועמודים שמעוררים השראה
ולבקש להראות אותם לפני תוכן אחר,
להגדיר מודעות כלא רלוונטיות,
לצאת מקבוצות שכבר מזמן לא תורמות לנו,
לחפש באופן יזום תוכן מעניין,
לכתוב ולתת ערך בעצמנו -
באופן מודע ומתוך בחירה ליצור עבורנו ועבור אחרים
מרחב וירטואלי נעים ומשמעותי יותר.
ובעיקר - בחיים.
יש לנו את היכולת לעצור מדי פעם,
להתבונן בפיד של החיים שלנו
ולשאול את עצמנו שאלות פשוטות וכנות.
איך אני חווה את החיים שלי,
מה הכתוביות שאני שמה על המציאות,
מדוע משהו ממשיך להופיע בחיים שלי פעם אחר פעם,
האם אני מוכנה לשחרר אותו,
האם אני שמה לב ומוקירה על מה שכן עובד,
מה חשוב לי באמת,
ומה התרומה שלי לעולם.
טוב, בסוף יצא בכלל לא קשור לטרגטינג,
ואולי טוב שכך,
אבל זה כן קשור לבחירות שלנו
ולחופש שלנו ליצור עבורנו ועבור אחרים
מציאות נעימה ומשמעותית יותר.