למה אני עמוסה?

למה אני עמוסה? * * * * * * * * * * החופש נגמר, חוזרים לשגרה. עבור חלק מאתנו השגרה היא פשוטה ונעימה. אך במקרים רבים מדובר בחזרה למערכת של עומסים, לחצים ומתחים, וכמו פופקורן בסיר - זה רק עניין זה זמן עד שהקושי מתגבר ומתחיל להשפיע על ההתנהלות שלנו, על התגובות ועל מערכות היחסים בחיינו. יכול להיות שזה הזמן הנכון לכבות רגע את האש מתחת לסיר, לעצור, לנשום ולהתבונן על החיים שלנו. * * * * * * * * * * היו לי תקופות בחיים שבהן העומס היה בלתי נסבל. תינוק קטן בבית, עבודה תובענית במשרה מלאה, נסיעות ירושלים-תל אביב, הנחיית סדנאות ופעילות בעמותה של המסטרי, לימודי סאטיה ואימונים... הרגשתי שאני כבר לא יכולה להמשיך ככה. ואני זוכרת שיום אחד דיברתי על העומס שלי עם מאמן סאטי, והוא שאל אותי: ממה העומס הזה מאפשר לך להימנע? מה היית פוגשת אם לא היית עמוסה? החסרתי נשימה לרגע, ופרצתי בבכי. כי פתאום הבנתי בצורה מאד ברורה, שאלמלא העומס, הייתי צריכה לבלות יותר זמן בבית, ולפגוש את הקושי שחוויתי בבית באותה תקופה, באמהות ובזוגיות שלי. זו היתה תובנה מאד משמעותית שהעלתה הרבה עצב ותחושת אשמה, אך בו זמנית היא הביאה גם הקלה גדולה, כיוון שראיתי שבעצם זו בחירה שאני עושה כרגע, לייצר עומס בחיים שלי, כדי להימנע מהתמודדות עם הנושאים האלה. היה לי את מה שרציתי, להיות עסוקה בדברים אחרים. מהנקודה הזאת, לאט לאט, התחלתי לפרום את הפלונטר הזה בין התגובות הרגשיות שלי, תפיסות העולם, מנגנוני ההמנעות וסדרי העדיפויות. לחקור את הקושי, להתבונן, להיות מסוגלת לנשום בתוך זה, לשחרר את מה שמגביל ואת הצורך להימנע. לגלות אפשרויות חדשות. להבין מה חשוב לי, מי אני רוצה להיות כבן אדם. * * * * * * * * * * מזמינה אתכם לתהליך של התבוננות בעומסים שלכם, בסיר הפופקורן האישי שלכם. לפרום פלונטרים, לשחרר מגבלות, לגלות מה עוד אפשרי עבורכם.