מהו הטבע שלך?
סיפור זן מקסים שמלווה אותי לכל מקום בזמן האחרון.
שני נזירים ישבו ליד נהר לשטוף את הקערות שלהם. פתאום הבחינו בעקרב שנפל למים והחל לטבוע. נזיר אחד הושיט את ידו ומשה את העקרב מהמים. לפני שהניח את העקרב על גדת הנהר, הרגיש שהעקרב עקץ את ידו. הנזיר המשיך לשטוף את הקערה שלו, וראה שהעקרב שוב נפל למים. הנזיר שוב משה את העקרב מהמים, ושוב נעקץ.
הנזיר השני שאל את חברו: מדוע אתה ממשיך לעזור לעקרב אם אתה יודע שהטבע שלו הוא לעקוץ?
אני יודע שהטבע שלו הוא לעקוץ, ענה לו הנזיר, אבל הטבע שלי הוא לעזור.
הסיפור הזה ממחיש את חופש הבחירה שלנו להיות מי שחשוב לנו להיות כבני אדם.
מי לא מכיר את הסיטואציה הזאת: "אבל אני כל כך נחמדה אליו (אוהבת אותו / /עוזרת לו / עושה את הכל בבית), והוא לא. זה לא פייר!"
את מי שאת, והוא מי שהוא.
את לא חייבת להיות נחמדה אליו. לא חייבת לאהוב, לא חייבת לעזור, לא חייבת לסדר את הבית. כשאת עושה את זה ללא רצון, או בציפיה לשנות אותו - סיכוי טוב שזה בא כריצוי או כעונש, והרגע הזה יירשם בפנקס החשבונות ביניכם ויכביד על ליבך ועל היחסים שלכם.
את ממש לא חייבת להיות נחמדה. את יכולה להיות עניינית, יכולה לעשות איתו תיאום ציפיות, יכולה לשים גבולות, יכולה להשאיר את הכלים בכיור. תעשי מה שנכון לך.
אבל אם חשוב לך לעזור - תעזרי.
אם חשוב לך שהבית יהיה מסודר - תסדרי את הבית, בכיף.
אם חשוב לך להיות אדם אוהב- תאהבי.
כי זה מה שחשוב לך.
כי זה הטבע שלך.
צילום: אירה פינטו
